כח להמונים!

למה אני חושב שמימון המונים הוא העתיד של הכלכלה, תגובה לפוסט של ברק וייס "האם צריך לומר "קדיש" על מימון המונים למוזיקאים?". תודה ברק שסוףסוף עודדת אותי לכתוב את זה 🙂

אתחיל בגילוי נאות לפני כל דבר אחר: המשרד שלי עוסק בהרבה מאד קמפיינים של גיוסי המונים, מסכומים של 100,000 מינימום ועד (שלשום גויס בהצלחה!) 5,000,000 ש"ח. מעבר לכך קבוצת הדסטארט הם לקוחות של המשרד שלי. ולכל אלה אין שום קשר לפוסט הזה. כי אני לא עובד עם פרויקטים מוזיקלים יותר אניווי והפרויקטים שלי כאמור הם בהיקפים גדולים משמעותית.

מה שעולה לי כקורא שמאד מעורה בעולם מימון ההמונים, הוא סימן שאלה של 'אוקיי, ומה אתה מציע כאלטרנטיבה'. השאלה הזו נותרת עירומה וללא תשובה. ואם אין תשובה ראויה באמת לשאלה, אני לא יודע מה הרוויח הקורא מהפוסט חוץ מבלבול נוסף סביב נושא שיש עליו עננה של בלבול מעצם היותו מרתיע מחוסר ידע, מפחיד מבחינה רגשית, וסוחט מבחינה רציונלית. רק שמעל הכל, יש פה יתרון גדול מאד – אי התלות במבני כח כלכלים ישנים, שזה הבסיס של המוזיקה העצמאית מאז ומעולם. חוץ מאלה שמכרו את התחת שלהם למייג'ורים. 
חשוב לי גם לציין – זה לא פוסט נגד ברק אישית חלילה, אני אוהב אותו ואנחנו מכירים מלא שנים – זו הזדמנות לתת את האני מאמין שלי על עולם מימון ההמונים, שהוא עולם שאני מאד מאד מאמין בו, רואה בו לחלוטין את העתיד של הכלכלה

במאמר הזה אני אתייחס לנקודות של ברק אחת אחרי השניה אבל קודם כל אתחיל בסיבות למה כן ולמה לא מימון המונים למוזיקאים, לתפיסתי. 

למה לא לבחור במימון המונים

    1. ביישנות. זו הסיבה שאני כמוזיקאי, לא עושה מימון המונים. אני מתבייש, זו חשיפה גדולה מדי בשבילי ואני מופנם מדי בשביל לעמוד מול מצלמה בסרטון גיוס או לשים את עצמי out there. אולי זה ישתנה. בינתיים טוב לי כמו שאני
    2. אתה לא מוכן לעבודה הקשה שקמפיין כזה יצריך. זו אכן עבודה קשה. זו תכלס כמו העבודה השניה שלך בזמן שהקמפיין מתקיים ובשלבי ההכנות שלו. טאף לאק. אף אחד לא אמר שלגייס 50,000 שח שלפני דקה לא היו לך, תהיה עבודה קלה.
    3. הסיכון שבגישת הכל או כלום של הדסטארט. ראשית, לא חייבים לעשות קמפיינים בהדסטארט. הסיבה לבחור בהדסטארט היא תמיכת צוות אדירה של אנשים סופר מקצועיים שראו מלא מלא מלא קמפינים והעצות שלהם לשיפור מצוינות. סיבה שניה, הניוזלטרים שלהם והפוסטים שלהם בפייסבוק (היי, אנחנו מקמפיינים אותם ויודעים לאיזה קהלים הפוסטים מגיעים) – הם מקור גיוס מעולה להרבה מיזמים. בכל מיזם שמגייס יש צ'אנק לא רע בכלל של אנשים שהגיעו מתוך המעגל של הדסטארט. כמויות הדאטא שיש במערכת הזו שעוזרת להגיע לאנשים שיש להם סיכוי גבוה יותר לתמוך – הן אדירות. לחלוטין זו הפלטפורמה הטובה והמומלצת מהבחינה הזו. ושוב – אני לא מקבל מהם כסף על הפוסט הזה. תאמינו או לא או וואטבר.

      דבר אחרון – הכל או כלום דוחק את היזם להגיע להישגים גדולים ממנו וממה שהאמין שהוא יכול. גישה של milestones, מביאה יזמים לקבל בשמחה ובברכה את העובדה שהעייפות שלהם לא תעלה להם בכסף כי הם יכולים לפרוש באמצע קמפיין ולצאת עם חצי סכום. סבבה, מקבל את הרצון בחצי, אבל עייפות של שבועיים לפני הסוף יכולה להיות שווה עשרות אלפי שקלים של הפסד. ולכן, עדיף להקשות את התנאים, ואם כבר נכנס לזה – עדיף שתצא עם סכום גבוה יותר ולא עם חצי בגלל ההתעיפות. והתעייפות קיימת, כולם מתעייפים.
      ודבר אחרון אחרון – גישה של גיוס גמיש – אין בה אמת. זה כמו להעלות עמוד סליקה.
    4. לא יודעים איך לעשות את זה – בשביל זה עובדים עם איש מקצוע. נדבר על זה אח
    5. הוצאה כלכליתכן. יש פה הוצאות כלכליות. ככה זה עובד כשרוצים להצמיח כסף משום מקום, אתה משקיע כסף, ומצמיח כסף.
    6. 'תחושת מיאוס של כולם' – כן, עד שבנאדם ספציפי פוגש פרויקט ספציפי שמדבר אליו ואז 'למרות שאין לי כח לזה ומימון המונים זה חרא, זה דווקא פרויקט שהתחברתי אליו'.
      לכל סיר יש מכסה, זו כנראה האמת הכי טריוויאלית בעולם הדייטינג. וקמפיין מימון הוא קצת עולם של דייטינג. אין מאץ' אין מאץ' אין מאץ' אין מאץ' אין מאץ'אין מאץ' ופתאום – יש מאץ'.
      כדי שפרויקט כזה יצליח, מספיק אנשים שחושבים שהמסר שעובר – הוא רלוונטי להם כדי לתמוך. והמסר הוא לעולם לא 'אלבום מוזיקה של אמן', אלא 'אלבום ספציפי עם וייב ספציפי של אמן ספציפי שהוידאו שלו נראה ספציפי והקהל שהגענו אליו הוא ספציפי'. 

לכו תשתו משהו רגע לפני שממשיכים.

הסיבות (העיקריות) כן לבחור במימון המונים:

  1. כח להמונים. אפשר לבקש כסף מחברים והורים ומשפחה. כמובן שאפשר. ומי שהסביבה הזו לא יכולה לספק לו את הכסף, תקוע. מה הפתרון? אין פתרון. אפשר לחפש פטרון. בהצלחה עם זה. אפשר לפנות לבנק, בהצלחה עם זה. אפשר לחפש לייבל שישקיע בך (וואט?). אפשר לתת למי שעשוי להיות הצרכן שלך – לממן את המוצר. נשמע לי כמו הדבר הכי הגיוני לעשות, ובהעדר אלטרנטיבה – היחידי לעשות.
  2. אולי זה רק שלי – אבל יש פה הצהרה פוליטית לגבי פירוק מבני הכח ובחירה אלטרנטיבית. זה ענין של אג'נדה.
  3. יחסי ציבור. גם אם גייסת 50,000 ש"ח, בקמפיין טוב אפשר להגיע לעשרות אלפי אנשים שיחשפו למוזיקה שלך ויקשיבו לה – גם אם לא יתמכו בה. נתייחס לנקודה הזו אחכ. כמות הקשרים, ההשמעות והחשיפה שיכולה לבוא כפועל יוצא של קמפיין כזה – היא אדירה.
  4. הזדמנות לתת לקהל להרגיש חלק ממשהו גדול ממנו. אנשים, כולנו, נהנים לספר לעצמם סיפורים על עצמם ולבחון את עצמם בפרספקטיבות שונות. בנאדם שתומך בקמפיין מוזיקלי, הוא בנאדם שיספר על זה אחכ לחברים שלו – כי זה מעיד משהו על עצמו בעיני עצמו. וכולנו צריכים את הסיפור הזה.
    הבחירה בקמפיין המונים היא בחירה לתת לאנשים להשתתף, ובכך גם להתחיל את ראשיתה של קהילה של ה-early adopters שלנו, האנשים שנתניהו יכנה 'הבייס', או אנחנו נכנה 'בסיס האוהדים' – האנשים שיהוו את האדבוקטים הגדולים שלנו- גם אם חצי מהם הם משפחה, החצי השני עשוי להיות אנשים חדשים לגמרי.בעצם זה שנתתם לאנשים את האופציה לתמוך במטרה טובה, קבוצה שלמה של אנשים בחרה לעשות מעשה טוב בעולם ולהחזיר אנרגיה חיובית לכל היאיר נתניהו שאוכל לנו את המוח תודעתית. כדי לבחור באור, בטוב, במצפון – ובבני אדם מעל הכל, מדובר במתן הזדמנות להתנסות בחוויית נתינה. ונתינה, כידוע, היא הדבר הכי מחזיר שיש.

קחו הפסקה דקה.


ועכשיו, אני רוצה להתייחס לטענות של ברק אחת אחת כי הוא מיפה היטב הלך רוח כללי שיש סביב התחום הזה ונתן לי מעיין 'אינדקס' להתיחס לפיו.


אני מתחיל עם האמירה על רוקפלר וזה שאם כולם נמצאים בבורסה – זה הזמן לצאת ממנה. אני לא מכיר את הציטוט של רוקפלר, אבל – הבורסה היא מרכז סחר. מרכז סחר יכול להתקדם רק אם תהיה בו פעילות רבה. פעילות סחר רבה – טובה לכלכלה (כל זמן שהיא נעשית בצורה מבוקרת ותוך שמירה על גבולות שלא נהיה קפיטליסטים חזירים ונגלח פנסיות מאנשים וכו' וכו' נזקי הקפיטליזם). אין שום דבר רע בכסף. כמו שאין שום דבר רע בפייסבוק. כמו שאין שום דבר רע בגלוטן. מה שעושים איתו, כמה צורכים ממנו, זו כבר שאלה של גבולות, לא של המושא. הרבה מאד (מאד) אנשים מחזיקים במדדים כמו S&P500 של 500 החברות המצליחות בכלכלה האמריקאית. הגרף של המדד הזה נמצא בעליה תמידית (והוא סוג של ההימור הכי קונבצניונלי בשוק המניות, כזה שצופים שלעולם לא ירד). והוא מצליח בגלל שכל הזמן קונים ומוכרים מניות של 500 החברות שמרכיבות אותו, וקונים ומוכרים מניות של המדד עצמו, ופני הכלכלה – תמיד למעלה, זולת רגעים ספציפים שהיא תרד. בגדול – הגרפים, בהסתכלות הכי מאקרו, יהיו בגרפים עולים.


טענה 1: קשה יותר לגייס כסף.
אני לא מבין מה זה אומר שקשה יותר לגייס כסף. כמו שכתבתי קודם, זו עבודה קשה לגייס מלא כסף. אין סטארטאפיסט שלא מכיר את הלילות בלי השינה כשהוא מכין מצגות כדי להציג לקרנות הון סיכון שיאכלו לו עשרות אחוזים מהחברה תמורת הכסף שיקבל. פה, אף אחד לא נוגע לך בחברה ולא יקח לך אחוזים (ווין!). אבל, כנראה תצטרך לעבוד קשה. מה לעשות.

ברק מציין שמוזיקאים רבים צריכים להשלים כסף מהכיס. ובכן, אני לא יודע מה זה 'מוזיקאים רבים' ואני לא יכול להתמודד עם 'תחושות' כי יתכן והן מוצדקות ויתכן שלא. אבל בואו נניח שזה נכון ו90% מהמוזיקאים צריכים להשלים כסף מהכיס.
מה שזה אומר, זה שהערכת השווי של הקמפיין שלהם הייתה גבוהה מדי.
כי הרי, אם כיוונת ל 60,000 וגייסת 'רק' 50,000. זה אומר שפאקינג גייסת 50,000 שח שלא היו שם לפני כן! והטעות שלך, הייתה בהערכה. אז השלמת 10 כדי להביא את יתרת ה-50 ולהגיע ליעד. עכשיו אתה מקבל גם את ה 10,000 שהשקעת, בחזרה, בניכוי של 9% עמלת הדסטארט. 900 שח שילמת עמלת שכר לימוד על הטעות בהערכת השווי, אבל זה הביא לך 60,000 ש"ח.
זה נשמע לי כמו מחיר שאפשר לשלם אותו. התשובה שלי מתיחסת גם למימד האישי שבו אדם בוחן את ההצלחה שלו. מי שמתאכזב שלא הגיע ל-60 ורק הגיע ל-50, אני מזמין אתכם לחגוג את הנצחון ההיסטרי של הגעה ל-50 ותנו לעצמכם הערה לפעם הבאה, שיתכן שהעינים שלכם גדולות מדי וצריך לכוון מדרגה אחת למטה. זה כל מה שזה אומר. לא באמת נכשלתם.

טענה 2: רוב הגיוסים ממשפחה וחברים.
נכון, זהו המעגל הראשון. ה-early adopters, האנשים שילכו איתך את הדרך. אחכ אתה עובד עם איש מקצוע שעוזר לך להרחיב את המעגלים, ולהגיע לעוד אנשים, שיהיו ההמשך של הגיוס. אין שום דבר רע בזה שמשפחה וחברים מהווים את החלק הראשון של הקהילה שלך ויתנו את הבסיס לכל הפעילות העתידית – אם עוד אין קהילה. אם יש קהילה ואתה מוזיקאי קצת יותר מבוסס, הרי שכבר יש קהילה והטענה הזו מתפוגגת.

אני מזכיר – אנחנו חיים בפייסבוק ואינסטגרם. כדאי לדעת להשתמש במדיומים האלה כדי להגיע עם המסר לעוד אנשים חדשים. ופה אני מכניס את פינת הפרסומת הגלויה לחלוטין ומספר על הקורס שאנחנו מעבירים בנושא הזה.

טענה 3: זהו כסף ממוחזר שעובר מיד ליד.

ובכן, ככה כלכלה עובדת. כסף מחליף ידיים וזה בסדר גמור. מצוין שמוזיקאים תומכים במוזיקאים, זה מה שמקיים ערבות הדדית וסצנה. גם ככה מרבית המוזיקאים לא הולכים להופעות של מוזיקאים אחרים, אז לפחות שתהיה ערבות פה.
אחרי שהחברים נותנים והמוזיקאים האחרים נותנים, הקמפיין נראה קצת יותר מלא, אלה האנשים הראשונים שיושבים במסעדה ומשמשים עדות שהמסעדה היא לגיטימית עבור כל אותם אנשים שעומדים ליד המשקוף ומסתכלים פנימה ולא יודעים אם להכנס לאכול או לא.

ככה שזה לא ממש משנה זהותם של התומכים, אלא העיקר שיהיה בסיס של תומכים ראשוניים כדי להביא את האחרים.
ברק כותב "במילים אחרות – אין כאן הכנסה אמיתית עבורכם. אותו כסף מועבר מכיס לכיס.". ובכן, אלא אם מוזיקאים שגייסו 50,000 שח גם פירקו 50,000 על קמפיינים של אחרים – הרי שיש פה תמיד הכנסה. רוב האנשים שאני מכיר תומכים בשני פרויקטים בשנה – אולי, ובגובה ממוצע של נגיד 150 ש"ח. כלומר הוצאת 300 ש"ח בשנה, גייסת 50,000. ממש לא אותו כסף עובר מכיס לכיס.

ולגבי הטענה שזה לא כסף מאוהדים חדשים – זה אולי נכון למוזיקאים אלטרנ' או פחות מוכרים. אבל מי אמר שהאוהדים החדשים צריכים להצביע בכסף ותמיכה? אם עשרות אלפי אנשים ראו את הקמפיין המהמם של הזאבות לפני כמה חודשים, ורק רבע אחוז מהם תמך – האם הזאבות לא הגיעו לאוהדים חדשים?

האם הגיוני לצפות מבנאדם שראה קליפ חדש של ווטר נייבז, הלהקה שלי, לקנות באותו רגע כרטיס להופעה הבאה שלי? האם הוא עשוי לממש את ה'אוהדות' שלו מבחינה כלכלית, רק אחרי כמה חודשים? ברור שכן. ועל כן-  זה לא באמת משנה האם האוהדים החדשים או הישנים תמכו. העיקר שהכסף גויס כי המטרה הייתה קמפיין לאלבום לא בחינת הלויאליות של האוהדים החדשים שעד לפני דקה לא ידעו שאני קיים.

ברק טוען שזו הכנסה פיקטיבית. אני לא מבין מה יכול להיות פיקטיבי בכסף שנכנס לך לכיס ומממן לך אלבום.

 

טענה 4: ההשקעה הולכת וגדלה.
אני לא יודע אם ההשקעה הולכת וגדלה אבל ההשקעה פה מאד גדולה, זה נכון.
זה החיים. שאכניס קלישאה על זה שכסף לא גדל על עצים? אז עבדת קשה על לגייס מלא מלא כסף שלא היה לך. אז מה?
זה פרויקט קשוח שיוצאים אליו כשרוצים לגייס כסף מבלי להיות חייב לבנק ולהורים ולחברים. והמחיר הוא חודשיים עבודה מפרכת. לא משהו שמישהו ימות ממנו – בטח לא כשמדובר בסכום הכסף הזה.

טענה 5: הסיפורים הפכו להיות קורעי לב
אולי, לא שמתי לב לנקודה הזו ספציפית. ראיתי מלא קמפיינים שלא.  אבל אם אכן יש מגמה כזו, זה רק כי היזמים בפרויקטים מאמינים שצריך לנקוט בגישה קורעת לב. זו לא סיבה לחשוב שמדיום הגיוס לא רלוונטי.
זה קצת כמו להגיד שצריך להפסיק להקשיב למוזיקה כי יש מלא מוזיקה קיטשית ומחרידה בעולם. אכן יש. אתה מדלג מעל זה ושומע ג'אז חופשי רדיקלי מלא בצפצופים. אנחנו לא עשוים מחרסינות, מדלגים מעל הקיטש קורע הלב של סרטוני גיוס שעשוים נורא.

טענה 6: אנשי מקצוע נכנסים לתמונה
סליחה כן? אני איש מקצוע. אני נחמד ועושה את העבודה שלי וגייסתי בערך 8 מליון שח בקמפיינים וכולם היו למטרה טובה, בלי בכיינות, עם מקסימום הגינות, שקיפות ואכפתיות. יכול להיות שבלעדי הקמפיינים האלה היו מצליחים ויכול להיות שלא. מה רע באנשי מקצוע?

כשבאים אלי יזמים אני תמיד אומר להם להגדיל את סכום הגיוס בקצת כדי לממן את המשרד שלנו ואת הוצאות המדיה – אבל הם מקבלים גיוס ש(בינתיים טפו טפו – 100% הצלחה)יצליח להם ויממן את העלויות הנוספות שנכנסו לפרויקט. לא מבין למה זה שלילי. אם תיסע לחול ותשדרג את רמת ה airbnb שאתה רגיל לישון בה – תשלם יותר ותקבל כנראה יותר. לא ככה הדברים עובדים תמיד?

טענה7: אין לדעת אם תקבלו את הכסף
טוב זו טענה מאד ספציפית שמתיחסת לקריסה של אתר גיוס אחד. להסיק ממנו שלא לעשות מימון המונים כי אתר עשוי להתרסק ולהעלם- ובכן, מוטב לא לצאת מהבית. לא לאכול ירקות. לא להזמין אוכל כלבים. לא להפקיד משכורת בבנק. לא לעבור את הכביש. לא ללכת לאבו חסן. כי החשש שלא תקבל את מה שאתה רוצה או שמישהו ידפוק לך קטע – מכוון או לא?.

טענה8 : 'השקעה שלכם במימון המונים לא שונה מהשקעה בבורסה. היא אפילו מסוכנת יותר.'
טוב, זה פשוט לא נכון. השקעה בבורסה היא השקעה שלמשקיע אין שום השפעה של מה שיקרה. לא עליות, לא ירידות, והחוק מספר אחת במסחר בורסאי – אל תנסה לנחש את הבורסה. בגלל זה קונים מדדים שעובדים (כמו S&P500) ונשארים איתם עד גיל פרישה.
השקעה בפרויקט מימון המונים – סיפור אחר. כמה שתשקיעו עבודה והכנה ואפילו כסף, ככה תוכלו לצאת עם פרויקט הרבה יותר מצליח וביג. כשמכניסים דברים טובים, יוצאים דברים טובים, ככה זה. אשתה מלא בירה, תהיה לי כרס בירה. אעשה דברים רעים, הקארמה תכפכף אותי. אעשה מלא ספורט, אראה חטוב וצעיר ב15 שנה. 

לסיכומו של ענין, מימון המונים היא הדרך שלנו לנצח את השיטה הכלכלית הישנה, לתת כח לאנשים להרים לנו פרויקטים, להרבות אור בעולם, לקבל חשיפה ויחצ ולבנות קהילה שתשמש אותנו קדימה.
זו עבודה סיזיפית וקשה. אבל בסופה, יש סיכוי גדול למימון הפרויקט, יש קהילה, יש רווח אדיר וסיפוק אדיר. לכו תעשו את זה. 

 

פרויקטים שעשינו:

הרגע הסתיים: אופני OYO בגיוס ענק של 5,000,000 ש"ח

מתקיים כרגע:
קנבוטק: תרופות מקנביס
המאבק לשחרור אברה מנגיסטו
בריקסטון: השקעה בבניית חדר הכספות בירושלים
תכף יצא: ליצנבולנס – אמבולנס ליצנים רפואיים

 

שתפו:

Share on facebook
Share on twitter
Share on email
נגישות